בכל רגע שאני ושירי חווים משבר בחיים שלנו, אנחנו עושים 3 פעולות:
1. עוצרים ובודקים מה קרה
2. בודקים מה הסיבה שזה קורה לנו דווקא עכשיו בנקודת הזמן הזו
3. שואלים מה זה בא ללמד אותנו
שלוש הפעולות הללו באופן אוטומטי משנות את כל נקודת המבט שלנו על המשבר שנקלענו אליו, ויוצרות מצב שהמוח מתחיל לקלוט אינפורמציה שונה, ולראות את ההזדמנות שקיבלנו מתוך המשבר. מכאן מתחיל גם תהליך של צמיחה, גדילה ושינוי.
1. אז מה קורה לנו עכשיו?
ככל הנראה אנחנו הולכים לקראת מצב שבו נחווה משבר, ואולי אנחנו חווים זאת כבר עכשיו – כל אחד במרחב שלו. משבר בעבודה, בשגרת החיים, עם הילדים, במשפחה, בחשבון הבנק ועוד…
ומה שחשוב לעשות, זה לא להעצים את המשבר, כי אז תתחיל באמת הבעיה.
איך עושים את זה?
במהלך השבוע האחרון אנחנו חשופים כאן ברשתות החברתיות לכל כך הרבה אינפורמציה שעוברת להורים. והנה רק חלק ממה שראינו: איך להפעיל את הילדים בתוך הבית, איך להעסיק את הילדים כשהם בתוך הבית, איך לגרום לילדים לעבור את הקורונה בשלום בבית, איך להעביר את הזמן עם ילדי קשב וריכוז, אילו פעילויות חשוב לעשות עם הילדים בבית, מדריך שיעזור לכם להבין מה צריך לעשות עם הילדים בבית והיד עוד נטויה…
מנקודת המבט שלנו מכאן מתחילה הבעיה.
למה?
כי האינפורמציה הזו שצריך להפעיל, להעסיק, להעביר את הזמן, לשעשע את הילדים, מעלה עוד חרדה על החרדה שרובנו כבר נמצאים בה, ואז החרדה הולכת ומתעצמת.
איך זה קורה?
כשאתם ההורים קולטים במוח את כל האינפורמציה הזו, באופן אוטומטי המוח שלכם מתחיל לבנות לו מודלים: המוח מתחיל לקלוט את "הבעיה" החדשה = הילדים בתוך הבית ואם לא נפעיל אותם, נעסיק אותם, נשעשע אותם, נדאג שלא ישתעממו, הנורא מכל יקרה. ואז קורה דבר מאוד פשוט במוח – הוא מתחיל לחפש פתרונות ל"בעיה" החדשה שנוצרה. ובכל רגע ביום כשאתם מתמודדים עם כל כך הרבה אתגרים ופחדים מכורח הנסיבות, תתווסף עוד אחת ממש גדולה, כי מדובר בילדים שלכם. וכשאתם תרגישו שהילדים שלכם לא מופעלים, מועסקים, משועשעים, או משועממים, תיכנסו באופן אוטומטי למצב של חרדה גדולה, תסכול, ייאוש וגם אשמה.
ונחשו מה?
יש לכם בגוף מערכות פיזיולוגיות מאוד רגישות, לתחושת החרדה, התסכול, האשמה והייאוש, והתחושה הזו משפיעה על המערכת החיסונית שלכם, ומשם קל מאוד להיכנס ללופ שיכול להחליש אתכם.
אז מה כן מומלץ לעשות?
לקחת נשימה ועוד אחת. ולהמשיך לקרוא
והנה הגילוי הגדול: תפסיקו לחשוב שאתם צריכים להעסיק, להפעיל, לשעשע או לגרום לילדים שלכם לא להשתעמם. מה הסיבה שהילדים שלכם צריכים שתפעילו אותם? זה בדיוק מה שאנחנו לא מלמדים הורים, כי זה בדיוק מה שמייצר בעיה – לחשוב שאתם צריכים. כבר במילה "צריכים" יש בעיה שיוצרת לרוב חרדה.
אז במקום להגיד לעצמכם שאתם צריכים – תשאלו את עצמכם מה אתם יכולים לעשות?
2. מה הסיבה שדווקא עכשיו אנחנו חווים את משבר הקורונה?
מנקודת המבט שלנו יש כאן פרדוקס גדול. כולנו חושבים שהמצב הזה מוציא אותנו מאיזון- בעבודה, במשפחה, בשגרת היום, עם הילדים וכו'. לתפיסתנו, המצב הזה מביא איתו מסר חשוב, ואפילו מחזיר אותנו לאיזון: במקום לבלות בקניונים, מסעדות, פסטיגלים, ולעשות מסיבות גרנדיוזיות לילדים, המצב הזה יוצר איזון בתרבות הצריכה, ומאלץ אותנו לחזור למקור, לטבע שלנו – משמע להיות מחוברים אחד לשני, ולפנימיות שבנו, ולא לדברים חיצוניים.
אם נסתכל לרוחב על ציר הזמן, על התא המשפחתי – נוכל לראות את השינוי שהוא עבר ב-30 השנים האחרונות. המשפחה וההורות עברו שינוי דרמטי. בעבר, רוב הזמן בילינו יחד כמשפחה. לנו כילדים היו פחות חוגים, ההורים שלנו עבדו פחות, לא היו מסכים, דבר שתרם לאינטראקציה ולתחושת הנוכחות של ההורים והאחים במשפחה. בעקבות זאת מצאנו באופן טבעי יותר דברים לעשות יחד ולחוד, היו יותר פעילויות משפחתיות וחברתיות, והיינו יחד=הייתה נוכחות.
היום המילה נוכחות איבדה את משמעותה. בכל רגע נתון, גם כשאנחנו נמצאים בחיק המשפחה לרוב אנחנו לא נוכחים, ומי מרגיש את זה הכי הרבה? נכון, הילדים. ומה הם עושים בעקבות זאת? בדיוק את מה שאתם עושים – מתנתקים, ונוצר מצב שלעיתים המשפחה יחד, אך לא מרגישים את הנוכחות. כשאין נוכחות מאבדים את התחושה של החיבור, של הקירבה.
ואיך זה קשור לאיזון?
תחשבו רגע על הטבע ועל בעלי החיים. הטבע תמיד שואף לאיזון, ובעלי החיים בטבע לרוב מסתובבים יחד כיחידה משפחתית אחת. הם שורדים יחד ופועלים יחד, והכי חשוב, אין שום דבר שמסיח את הנוכחות שלהם. ואם אתם חושבים שאנחנו יותר חכמים מהטבע, אולי כדאי לעצור ולחשוב שוב.
3. ומה המשבר הזה בא ללמד אתכם ההורים?
מנקודת המבט שלנו, לחזור לאיזון=לחזור לחיק המשפחה, ולהיות יחד, להיות בנוכחות. בתוך המרחב המשפחתי לתפוס את המקום שלכם ולקחת את התפקיד ההורי, כמו גם ליצור איזון במקום שכל אחד מבני המשפחה תופס בתוך הבית. וזה לא אומר שאתם צריכים להפעיל, להעסיק ולמצוא פתרונות, הצעות ופעילויות לילדים. כאן המקום להגיד לכם שאתם יכולים להירגע, כי המצב הבריא והמאוזן זה להעביר את האחריות לילדים, ולתת להם להרגיש עצמאות.
ואיך עושים זאת?
פשוט עוצרים ומפסיקים לקחת אחריות. זורקים את האחריות לילדים. ותאמינו לנו שכשתעשו זאת, אתם תגלו שהם מסוגלים לכל כך הרבה דברים שלא חשבתם עליהם. כי לרוב אתם לוקחים אחריות, ולא מאפשרים או לא נותנים לילדים להתמודד.
לסיכום, אנחנו רואים במשבר הזה הזדמנות אדירה:
נקודת הזמן הזו שכל בני המשפחה בבית, או שהילדים מבלים יותר בבית, היא הזדמנות נהדרת ואולי חד פעמית לבנות ולחזק את האחריות + העצמאות של הילדים שלכם, ולתת להם להרגיש תחושת מסגולות גבוהה. זה זמן נהדר להעביר לילדים את האחריות למצוא לעצמם פעילויות, תעסוקה, ומשחקים שהם בוחרים, ואם הם לא מוצאים שישתעממו. שעמום יכול להוציא מהילדים שלכם טונה של יצירתיות שמעולם לא היה להם זמן ומקום לחוות, כי הם מעולם לא השתעממו. ואם מתוך "המשבר" הזה הם יצליחו למצוא לעצמם עיסוק, פעילות, משחק, יצירה, בדיוק במקום הזה הם יחוו תחושת מסוגלות גבוהה. שדרו לילדים שהאחריות היא שלהם, שדרו להם שאתם סומכים עליהם לפתור, להסתדר, למצוא פעילויות, רעיונות וגם להשתעמם לבד.
וזכרו – המצב הכי מאוזן שלכם הוא שכל בני הבית יחד בתוך מרחב אחד. במרחב המשפחתי אתם פועלים כקבוצה, כי משפחה היא קבוצה. המרחב הזה יכול להיות מעצים, כי שם משתכללים ונלמדים כישורים חברתיים בסיסיים ומורכבים: במרחב הזה כל אחד מכם תופס את מקומו, אומר מה חשוב לו, מביע צורך/רצון/רגש, מראה מסוגלות עצמית, מוביל וגם מאפשר לעצמו להיות מובל, מפסיד/נכשל ועוד…
תקבלו את המצב הנוכחי ותצמחו ממנו. תראו את ההזדמנות להיות בתוך המרחב יחד, צפו לאתגרים שעלולים להתרחש בתוך המרחב, אל תחששו מהאתגרים, זכרו שהצמיחה הכי גדולה מגיעה ממשברים שאנחנו חווים בחיים.
ועוד משהו חשוב, כשמפחידים אותנו באמצעי התקשורת זה מכניס אותנו לחרדה. אם אנחנו מרגישים בתחושה הסובייקטיבית שלנו שהמצב שנקלענו אליו גדול עלינו, או שלא נצליח להתמודד איתו – זה קונפליקט שמחליש אותנו ואת המערכת החיסונית שלנו, ומשם הסיכוי להידבק לא רק בקורונה, אלא בוירוסים ובמחלות אחרות – הוא גדול יותר.
לחיי ימים בריאים ומאוזנים, שירי ואייל.
אהבתם? העבירו להורים נוספים שצריכים לקרוא את זה!
